בנק לאומי לישראל בע"מ סניף ככר המושבות נ' סנדרוב

החלטה

בפני בקשה מטעם הנתבע (להלן – "המבקש") להורות על מחיקת התביעה ו/או דחייתה על הסף מחמת העדר עילה; לחילופין מתן רשות להגן, בגדרה של תובענה כספית שהוגשה על ידי התובע (להלן –"המשיב") בסדר דין מקוצר.

אקדים אחרית לראשית ואציין, כי באשר לבקשה למחיקת התביעה ו/או דחייתה על הסף מחמת העדר עילה דינה להידחות, ואילו באשר לבקשה ליתן רשות להתגונן זו תידון במועד הקבוע לדיון בבקשת רשות להתגונן.

להלן אפרוט את עיקר טעמיי :

מכתב התביעה עולה, כי החוב שנצבר בחשבונו של הנתבע מורכב מיתרת חובה בחשבון עו"ש, יתרת חוב בלתי מסולקת של הלוואה, יתרת אשראי בפיגור וכן יתרת התחייבות בכרטיס אשראי - כמפורט בסעיף 7 לכתב התביעה, חוב כולל בסך של 253,179.54 ₪ נכון למועד הגשת התביעה.

התובע צירף לתביעתו תדפיס חשבון בנק המנוהל על ידי הנתבע להוכחת חובותיו של הנתבע ובין היתר צורפו בקשה לפתיחת חשבון חוזר דביטורי, עותק מדף החשבון שמרכז את יתרת החשבון בצירוף יתרת אשראי בפיגור.

בפסיקה נקבע, כי ניתן לראות תדפיסים ממוחשבים אלה כ"ספרי הבנק", כי הגיונם של דברים מחייב לראות בתדפיסים אלה העתקים של רישומים בספר בנקאי, במובן פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 - ראה ע"א 5293/90 - בנק הפועלים בע"מ נ' שאול רחמים בע"מ. פ"ד מז(3), 240.

עוד יצוין, כי הפסיקה קבעה שהצגת מסמכים ותדפיסי חוב ע"י הבנק, די בהם כדי להפוך את נטלי ההוכחה ולהעבירם אל כתפי הנתבע, וכך נקבע בע"א (י-ם) 3145/09 אלי שני נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ, בסעיף 11 לפסה"ד: "די כי הזוכה (הבנק – ל.ב) יצרף את דפי החשבון שלכאורה מקימים את החוב שעל בסיסו מוגשת הבקשה על מנת להקים ראייה לכאורית לטענתו, ואין הוא צריך להוכיח "מבראשית" את גובה החוב. עם זאת ברי, כי אין מדובר בראייה חלוטה, ומשהוגשה מועבר הנטל לפתחו של החייב להוכיח הטענה כי דפי החשבון אינם מדויקים, או שהם חסרים וכיוצא באלה".

מכל המקובץ עד כה, עולה כי המסמכים אשר צורפו על ידי הבנק – דהיינו - תדפיסי בנק וריכוז יתרות, אשר מתעדים כדבעי חובות שצבר הנתבע הן בחשבון העו"ש שלו והן בפיגורים שצבר בהחזרי ההלוואה שנטל,הינם מסמכים מהותיים המבססים לכאורה כדבעי את עילת התביעה כנגד הנתבע, משכך דין בקשתו לסילוק על הסף להידחות מנימוק זה.

באשר לטעם השני למחיקת התביעה, נוכח טענה בדבר חוסר תום הלב בהגשת התביעה וניצול לרעה של הליכי משפט – הרי שהן הבקשה והן התגובה נסמכות שתיהן על טענות עובדתיות גרידא הדורשות ליבון על ידי שמיעת ראיות ובהינתן שכך- אין כל מקום ליתן הכרעה על סמך הנטען בבקשה בטרם אלה יעמדו למבחן ובירור על דרך שמיעת ראיות כאמור.

באשר לבקשה ליתן רשות להתגונן שנטענה לחילופין והמבוססת על טענת הנתבע לפיה החזיק הבנק בשיקים שניתנו למבקש ולחברה שבבעלותו כבטוחה לכיסוי יתרת החוב שבחשבונות ובכך מנע ממנו את האפשרות לפעול עצמאית לגבייתם – הרי שגם טענה זו מצריכה בירור על ידי שמיעת ראיות, אין כל מקום להכריע בטענה בטרם הובאו ראיות ולו לכאורה ומשכך, הבקשה תידון במועד שייקבע להלן לדיון בבקשת רשות להגן.

מכל האמור, אני קובעת כי דין הבקשה למחיקה על הסף להידחות וכי הבקשה ליתן רשות להגן תידון במועד הקבוע, שאלת ההוצאות תידון במסגרת ההחלטה הסופית בתיק.

התיק יקבע לדיון על ידי המזכירות בהתאם לתוכנית העבודה.

ניתנה היום, ד' שבט תשע"ד, 05 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: